פעם שמעתי משפט שהדליק אותי: "אני אבחר במי שיחזיר את מערכת החינוך לשנות ה-60" ענה עופר שלח לשאלה, "במי תבחר בבחירות הבאות?". אמנם היה זה לפני שהפך לפוליטיקאי אך האיש שיש לו עין אחת, יש לו יותר ברק בעין האחת שלו משיש לרוב הבריות במקומותינו. היינו קטנים והיינו עניים אבל היו ערכים יותר ברורים.
ערך הערבות ההדדית, הדלתות הפתוחות והלא נעולות, ונהצחונות הגדולים היו לאו דווקא בשדה הקרב אלה בתחרויות מתמטיקה ושחמט. לא כדאי גם לשכוח כמה עובדות הסטוריות נוספות:
אנחנו בנינו מודלים עבור הסינגפורים שראו בנו מודל לחיקוי - אבל הם עקפו אותנו בסיבוב (היום סינגפור מחזיקה בשיא עולמי מאוד מכובד: בדור הנוכחי, כ-70% מבני הדור הצעיר מסיימים תואר ראשון באוניברסיטה).
בארץ שלנו האהובה והענייה של אז, הומצא ה"דוד שמש". היום נלחם ארגון Greenpeace בממסד הנוכחי שהקפיא את הקצאות החשמל המופק באמצעות תאים פוטווולטאים (PV) כי למישהו זה לא נוח. אנחנו יכולים להתקנות בספרד או בגרמניה למרות שבארץ האהובה שלי יש אור בשפע כמעט כל השנה.
בתל-אביב גרים המון אנשים - שאין להם יכולת לרכוש נדל"ן למגורים - במבנים שאינם ראויים למגורי אנוש במחירים לא נתפסים כשבברלין למשל, העירייה מאפשרת פעם בשנתיים לעלות את מחירי השכירות באחוז חד ספרתי נמוך לפי סקרים שהיא עורכת ותוך הגנה על זכויות השוכרים שגרים בנכס שכור לאורך שנים רבות מאוד.
אני לא יודע אם אבדה דרכינו אבל בטח שלא אבדה תקוותינו. אני עושה את כל מה שאני יכול כדי לאפשר ללקוחות שלי לעבוד הכי נכון, הכי מדוייק וב-best practices בלבד ואני ממש לא מתבייש במה שנקרא שאיפה למצויינות.
גם אני, כמו עופר שלח (לפני שהפך לפוליטיקאי) חושב שראוי לעשות הכל כדי להחזיר את החברה שלנו לדרך הישר, לבחור מודלים של חיקוי שהם פחות קפיטליסטים חזיריים ויותר סוציאל דמוקרטיים, יותר רגולציה, יותר צדק לרוב ובטח שחזרה מהירה לקודים ולערכים של העשורים הראשונים להקמת המדינה. את נערותי עברתי בירושלים ב-seventies. בלי שמות גרנדיוזיים ובלי תכניות מכוונות מלמעלה, למדתי בבית ספר שעסק באינטגרציה (לפני שהמציאו את השם): מעצם מיקומו הגאוגרפי, היה בי"ס לוריא הממוקם בגבול שכונת קטמון הישנה, מקום של הבדלי מעמדות כשמצד אחד גרים כל הפרופסורים של "העברית" ברחובות טשרניחובסקי ושמעוני ומן הצד השני כל מיני משפחות של פועלים וגם אנשים קשי יום. האינטגרציה הייתה טבעית ומוצלחת במיוחד ומכיתה אחת יצאו אנשים מדהימים שמאיישים עמדות מפתח וחלקם באו מן הצד הזה של ביה"ס וחלקם מן הצד השני.
ומסביב היו שדות. לא הכל היה בטון, מגדלים ואספלט. ואני ממש לא סובל נוסטלגיה. באופן חד-משמעי נראה שהכל היה טוב יותר. היה אפשר לראו פרחים וללקט חיות. המורה שרה ידעה לקחת אותנו בשיעור טבע מרחק של כמה עשרות מטר מביה"ס ולגלות בפנינו עולם שנראה כאילו נלקח מתוך מסך של National Geographic.
אני לא מבקש לי הרבה: אני מבקש להקנות חינוך למבוגרים בדמות הקניית מיומנויות בכלי העבודה הראשיים של ארכיטקטים, מהנדסים ומעצבים.
אני מזמין אתכם להיות לקוחות של sophisticadd
לכל אחד תפרתי מסלול מתאים: מנוי VOD, ספרים בפורמט eBooks, שילוב של PART TIME CAD MANAGEMENT ואפילו קורס שהולך ונבנה שמרכזו eBook ששמו "גם אני רוצה להיות CAD MANAGER"
אז בוא להיות לקוח של Sophisticadd ותלמד:
1) למזער את הייתכנות לטועת אנוש
2) לחסוך זמן וכסף בעבודה על פרוייקטים
3) ללמוד ולעבוד ב-Best Practices בלבד
כמו בכל אתר המכבד את עצמו, גם ב-sophisticadd.com יש Blog והוא מוקדש לטעויות נפוצות ב-AutoCAD .
אז, נתראה גם כאן וגם שם, סגרנו?
bye | dannyk
ערך הערבות ההדדית, הדלתות הפתוחות והלא נעולות, ונהצחונות הגדולים היו לאו דווקא בשדה הקרב אלה בתחרויות מתמטיקה ושחמט. לא כדאי גם לשכוח כמה עובדות הסטוריות נוספות:
אנחנו בנינו מודלים עבור הסינגפורים שראו בנו מודל לחיקוי - אבל הם עקפו אותנו בסיבוב (היום סינגפור מחזיקה בשיא עולמי מאוד מכובד: בדור הנוכחי, כ-70% מבני הדור הצעיר מסיימים תואר ראשון באוניברסיטה).
בארץ שלנו האהובה והענייה של אז, הומצא ה"דוד שמש". היום נלחם ארגון Greenpeace בממסד הנוכחי שהקפיא את הקצאות החשמל המופק באמצעות תאים פוטווולטאים (PV) כי למישהו זה לא נוח. אנחנו יכולים להתקנות בספרד או בגרמניה למרות שבארץ האהובה שלי יש אור בשפע כמעט כל השנה.
בתל-אביב גרים המון אנשים - שאין להם יכולת לרכוש נדל"ן למגורים - במבנים שאינם ראויים למגורי אנוש במחירים לא נתפסים כשבברלין למשל, העירייה מאפשרת פעם בשנתיים לעלות את מחירי השכירות באחוז חד ספרתי נמוך לפי סקרים שהיא עורכת ותוך הגנה על זכויות השוכרים שגרים בנכס שכור לאורך שנים רבות מאוד.
אני לא יודע אם אבדה דרכינו אבל בטח שלא אבדה תקוותינו. אני עושה את כל מה שאני יכול כדי לאפשר ללקוחות שלי לעבוד הכי נכון, הכי מדוייק וב-best practices בלבד ואני ממש לא מתבייש במה שנקרא שאיפה למצויינות.
גם אני, כמו עופר שלח (לפני שהפך לפוליטיקאי) חושב שראוי לעשות הכל כדי להחזיר את החברה שלנו לדרך הישר, לבחור מודלים של חיקוי שהם פחות קפיטליסטים חזיריים ויותר סוציאל דמוקרטיים, יותר רגולציה, יותר צדק לרוב ובטח שחזרה מהירה לקודים ולערכים של העשורים הראשונים להקמת המדינה. את נערותי עברתי בירושלים ב-seventies. בלי שמות גרנדיוזיים ובלי תכניות מכוונות מלמעלה, למדתי בבית ספר שעסק באינטגרציה (לפני שהמציאו את השם): מעצם מיקומו הגאוגרפי, היה בי"ס לוריא הממוקם בגבול שכונת קטמון הישנה, מקום של הבדלי מעמדות כשמצד אחד גרים כל הפרופסורים של "העברית" ברחובות טשרניחובסקי ושמעוני ומן הצד השני כל מיני משפחות של פועלים וגם אנשים קשי יום. האינטגרציה הייתה טבעית ומוצלחת במיוחד ומכיתה אחת יצאו אנשים מדהימים שמאיישים עמדות מפתח וחלקם באו מן הצד הזה של ביה"ס וחלקם מן הצד השני.
ומסביב היו שדות. לא הכל היה בטון, מגדלים ואספלט. ואני ממש לא סובל נוסטלגיה. באופן חד-משמעי נראה שהכל היה טוב יותר. היה אפשר לראו פרחים וללקט חיות. המורה שרה ידעה לקחת אותנו בשיעור טבע מרחק של כמה עשרות מטר מביה"ס ולגלות בפנינו עולם שנראה כאילו נלקח מתוך מסך של National Geographic.
אני לא מבקש לי הרבה: אני מבקש להקנות חינוך למבוגרים בדמות הקניית מיומנויות בכלי העבודה הראשיים של ארכיטקטים, מהנדסים ומעצבים.
אני מזמין אתכם להיות לקוחות של sophisticadd
לכל אחד תפרתי מסלול מתאים: מנוי VOD, ספרים בפורמט eBooks, שילוב של PART TIME CAD MANAGEMENT ואפילו קורס שהולך ונבנה שמרכזו eBook ששמו "גם אני רוצה להיות CAD MANAGER"
אז בוא להיות לקוח של Sophisticadd ותלמד:
1) למזער את הייתכנות לטועת אנוש
2) לחסוך זמן וכסף בעבודה על פרוייקטים
3) ללמוד ולעבוד ב-Best Practices בלבד
כמו בכל אתר המכבד את עצמו, גם ב-sophisticadd.com יש Blog והוא מוקדש לטעויות נפוצות ב-AutoCAD .
אז, נתראה גם כאן וגם שם, סגרנו?
bye | dannyk
No comments:
Post a Comment