את פרוייקט הגמר שלי הייתי צריך להגיש בתאריך מסויים והתאריך הזה התקרב והלך ואני, טיפוס שלא נלחץ, הבנתי שאני צריך לתת גז. הפרוייקט שלי (שקיבל בסופו של דבר ציון 10) היה מושקע והוא כלל מספר רב של גיליונות - מספר ששאף לקידומת 2. אבל מה שווים כל הגיליונות שלי בלי פרספקטיבה מרשימה ביד חופשית?
אז כל יום, אחרי יום עבודה מלא ומפרך, בין 19:00 ל-23:00 בשיטתיות סיסתמטית, עמלתי בקדחתנות על הפרויקט שלי שהיה בית מגורים מאוד מיוחד. ומשסיימתי את הגיליון ה-19, נשארו לי מעט מאוד שעות להניח את נייר ה-110 גר'/מ"ר בגודל מטר על 70 על הסקיצות ולהתחיל לעבור עליהן ביד חופשית עם מגוון עטים נובעים, רפידוגרפים ועוד כמה כלים.
הכל היה מוכן לצביעה של צל, ולהוספת חיים (עץ שמאחד הענפים תלוי לו כסא נדנדה, ילד על סקייטבורד שעובר ביעף ועוד...כמה.
חתולים הם ייצורים מיוחדים מאוד ובמקרה של קלאודיוס זה ממש under-statement. חתול מגזע british blue בצבע אפור -כחול מטלי ועיניים בצבע תואם. קלאודיוס היה בטוח שהוא כלב-על כי לחתולים יכולות מוטוריות שכלבים יכולים רק לחלום עליהן. ייצור מקסים שלעולם לא הוציא את ציפורניו בתוך הבית, בעל מזג נעים ואוהב. אבל חתול הוא חתול ומרגע שהחליט שעכשיו מתאימה לו תשומת הלב של זוגתי או שלי, הוא יודע בדיוק כיצד לקבל אותה.
על הנייר השקוף, הייתה צנצנת דיו של עט נובע ומכחולים דקים יותר ופחות כדי לעבור מהצד האחורי של הדף אל האזורים המוצללים ביצירה שלי. אני ישבתי על הכיסא ורכנתי קדימה ואז גוש שעיר זינק על השולחן, הנייר שלא היה מוצמד אל השולחן החליק והצנצנת התהפכה כך שכול הדיו שהכילה התפזר יפה על הדף שהחל מיד להתקמט כי היה רווי מאוד. לא איבדתי את העשתונות ובאמצעות מברשת צבעתי את כל הדף כולו בשחור (מצידו האחורי) ולאחר ייבוש חלקי, באמצעות בנזין לבן דיללתי ומרחתי באחידות שוב. ואז הלכתי לישון אך דאגתי לאוורור החדר כדי לזרז את הליך הייבוש. עם שחר, לקחתי סכין גילוח והתחלתי למחוק את כל האיזורים שלא היו מוצללים ובתוך כשעתיים המלאכה הושלמה והשביעה את רצוני. במקביל הנחתי עוד גיליון עם שדה כותרת והעתקתי שוב מהסקיצה את הפרספקטיבה כגיבוי.
יומיים אחר כך, אחה"צ התקיימה ההגנה על הפרוייקט בפני וועדת מכובדים. שאלו אותי שאלות מספר וכנארה שתשובותיי השביעו את רצון השופטים שקבעו את הציון פה אחד. השאלה הכי מצחיקה הייתה "באיזו טכניקה השתמשת כדי ליצור את הפרספקטיבה" - ואני התלבטתי אם לספר על קלאודיוס החתול האהוב שלנו ולהגיד שאני מעדיף שלא לחשוף את הטכניקות שלי...
אחרי שנה או שנתיים נחשפתי לראשונה לעולם ה-CAD ועברו שנים עד שיכולתי לחזור לפרספקטיבות אבל לעולם לא מצאתי את טכניקת קלאודיוס להצללות...
אז כל יום, אחרי יום עבודה מלא ומפרך, בין 19:00 ל-23:00 בשיטתיות סיסתמטית, עמלתי בקדחתנות על הפרויקט שלי שהיה בית מגורים מאוד מיוחד. ומשסיימתי את הגיליון ה-19, נשארו לי מעט מאוד שעות להניח את נייר ה-110 גר'/מ"ר בגודל מטר על 70 על הסקיצות ולהתחיל לעבור עליהן ביד חופשית עם מגוון עטים נובעים, רפידוגרפים ועוד כמה כלים.
הכל היה מוכן לצביעה של צל, ולהוספת חיים (עץ שמאחד הענפים תלוי לו כסא נדנדה, ילד על סקייטבורד שעובר ביעף ועוד...כמה.
על הנייר השקוף, הייתה צנצנת דיו של עט נובע ומכחולים דקים יותר ופחות כדי לעבור מהצד האחורי של הדף אל האזורים המוצללים ביצירה שלי. אני ישבתי על הכיסא ורכנתי קדימה ואז גוש שעיר זינק על השולחן, הנייר שלא היה מוצמד אל השולחן החליק והצנצנת התהפכה כך שכול הדיו שהכילה התפזר יפה על הדף שהחל מיד להתקמט כי היה רווי מאוד. לא איבדתי את העשתונות ובאמצעות מברשת צבעתי את כל הדף כולו בשחור (מצידו האחורי) ולאחר ייבוש חלקי, באמצעות בנזין לבן דיללתי ומרחתי באחידות שוב. ואז הלכתי לישון אך דאגתי לאוורור החדר כדי לזרז את הליך הייבוש. עם שחר, לקחתי סכין גילוח והתחלתי למחוק את כל האיזורים שלא היו מוצללים ובתוך כשעתיים המלאכה הושלמה והשביעה את רצוני. במקביל הנחתי עוד גיליון עם שדה כותרת והעתקתי שוב מהסקיצה את הפרספקטיבה כגיבוי.
יומיים אחר כך, אחה"צ התקיימה ההגנה על הפרוייקט בפני וועדת מכובדים. שאלו אותי שאלות מספר וכנארה שתשובותיי השביעו את רצון השופטים שקבעו את הציון פה אחד. השאלה הכי מצחיקה הייתה "באיזו טכניקה השתמשת כדי ליצור את הפרספקטיבה" - ואני התלבטתי אם לספר על קלאודיוס החתול האהוב שלנו ולהגיד שאני מעדיף שלא לחשוף את הטכניקות שלי...
אחרי שנה או שנתיים נחשפתי לראשונה לעולם ה-CAD ועברו שנים עד שיכולתי לחזור לפרספקטיבות אבל לעולם לא מצאתי את טכניקת קלאודיוס להצללות...
No comments:
Post a Comment