קודם כל השירות ניתן ל-2 סוגים של לקוחות (פנימיים וחיצוניים), דבר שני, הוא כולל הרבה מאוד אספקטים של איכות, עמידה בלוחות זמנים, הובלה ובקרה על כל אלה.
לצערנו, כל זה נכון ברמה הפילוסופית אך כדי שהערך יוכל לבוא לידי ביטוי בחיי היומיום, יש צורך בנהלים ברורים ובסטנדרטים קשיחים.
פתאום הכל מסתדר והופך לבהיר מאוד:
הגיע עובד חדש והצטרף לארגון? הכל ברור לו מהיום הראשון. הוא יודע בדיוק איך הדברים עובדים, איך אפשר להשיג עזרה בתחום מסוים, מה תפקידו בכוח, מי ממונה עליו (למי הוא מדווח) ועוד.
מצד שני, מה מותר ומה אסור, לעשות, להגיד ולמי פונים במקרה חריג כזה או אחר.
כמו בכל ארגון, הכל מתחיל מלמעלה והכל קשור לאופי ולאישיות של מי שמוביל(ים) את הארגון.
האם יש להם סגנון ניהול כלשהו? האם סגנון הניהול שלהם עומד בסימן של כיבוי שרפות או שהוא סגנון ניהול בו רוב הגורמים נלקחו בחשבון מבעוד מועד? האם מדובר בסגנון של מנהיגות העוברת בדוגמה אישית או בדיבור נעים ואולי בהתפרצויות זעם וצעקות...
כשהמערכת עובדת לפי נהלים וסטנדרטים, במקרה של כשל, לאיזה גיבוי אתה תזכה מן ההנהלה שלך? ומהו הארגון האולטימטיבי?
ארגון בו האווירה רוגעת אך יש באוויר "מתח עבודה", ניסיון תמידי לייצר מידע איכותי שניתן לאחזר אותו בקלות, שבכל נקודת זמן כל אחד יודע כיצד עליו לקדם את הפרויקט שלו מבלי להיתקע, בו התקשורת שוטפת וכאתה אמור לקבל תשובה ממוקדת לשאלה ממוקדת, אתה יכול, בלי לקום מהכיסא, בלי דרמות מיותרות גם כשהממונה עליך לא נמצא פיזית במשרד.
תרבות ארגונית היא גם ארגון לומד, ארגון שיש בו תמורה למאמץ מיוחד, ארגון בו מפרגנים לאנשים. רצוי גם כי להנהלה תהיה מדיניות של דלת פתוחה וגם במקרה זה יוגדרו מהם הנושאים "הבוערים" בהם אתה פשוט חייב להיכנס למנהל גם אם הוא באמצע פגישה, לקחת אותו רגע הצידה ולספר לו על משהו שיכול לעשות שינוי גדול (לטובה או לרעה).
ארגון מתורבת, יקבע גם סטנדרטים מקצועיים קשיחים שיקרינו על סטנדרטים ונהלים הקשורים בתכנון עצמו כך שכל אלה יעזרו למיצוב ולמיתוג שלו. הארגון גם יידע להילחם על הסטנדרטים האלה ולא יתפשר מול יזם או מנהל פרויקט.
בסוף היום, לארגון המתורבת, איזה קניין רוחני יש לו? במשרדי תכנון אין מלאי, אין נכסים וגם הרווחיות לא בשמיים. אז מה נשאר?
ידע שניתן לנהל אותו, ידע שהוא קשור בקשר הדוק עם עובדי הארגון שמרגישים כל העת כי מעבר לעבודה הקשה, יש כאן מאמץ ליצור איכות.
לא קל ליצור הרמוניה. בטח שלא בעולם הלחוץ בו אנו חיים. לכן צריך עוד נכס אחד: כל פרויקט ופרויקט צריך לנהל בו את התכנון כך שיהפוך לאופטימלי מבחינת זמן-איכות-רווח. פרויקט שבשלב התכנון לא ברור לאף אחד מה הסכימה הקונסטרוקטיבית שלו או איך לעזאזל ינותבו כל המערכות לעבור בו, יחזור בלי ספק כמה פעמים לשולחן השרטוט ויעבור שינויים משמעותיים. פרויקט בתכנון מנוהל, לא יסבול מהטמטום הזה ויבשיל להיות פרויקט עובד בזמן הרבה יותר קצר.
כשהארגון שלי יגדל, ויהיו אנשים על ה-payroll (היום כל מי שעבוד עבורי, עובד במסגרת out-sourcing ויתכן שכך זה יישאר ועדיין יהיו נהלים וסטנדרטים) אקים Blog פרטי לעובדי הארגון בו ננהל את ההקמה של הסטנדרטים והתקנים - התקשורת המודרנית שוב מקלה עלינו).
קשה לאדם שלא ניחן בכישורי ניהול מיוחדים לנהל יותר משבעה אנשים הכפופים לו ישירות. על אחת כמה וכמה להיות צנטרליסט ו"כאילו" לנהל עשרות אנשים (זה תמיד אופייני לניהול כיבוי שרפות).
אז לאיזה ארגון אתה שייך?
bye | dannyk
No comments:
Post a Comment